שבילי הגן
מהולים לפתן של רגש ודיוק
וכל מילה שנאמר
בדל הד צלו של קול
לא ימחה את החול
שדות הדרכים
דומעות קומפוט של מילות חיוך
לרגע פג קולו
של שיר
לא יפוג תוקף
אין למילים שמיכה להתכסות בה
יש רגעים של שיחת חולין
ולו רגעי היופי יעטפוהן
את המילים.
תמיד נהיה שם לימון
רגע דומע
דממה
לבדו בבכי
שנפער
וכשנהיה שם פרח
געגוע
נשבר ונלחם
ברוח
שנוצרה
והלילה
מתקרב אליך ושר
להלחם כמה אפשר
בכל זאת נשאר